|
משה, חתם ביום 1.2.54 על חוזה שכירות של חנות. לאור התקופה הממושכת של שכירות החנות (מעל 14 שנה) התגבשה למשה זכות של דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, מבלי ששילם דמי מפתח.
למאמר המלא...
|
|
סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - החוק), קובע כי דין תרומה או סיוע אחר שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו, ומכאן, שיהא עליו לשלם מע"מ על סכומים אלו. מטרתו של סעיף זה הוא הרחבת בסיס המס. כך למשל, בעניין החברה הכלכלית[1] נקבע, כי קבלת מענק לבניית מעון יום לילדי העובדים נכללת בסעיף 12 לחוק, ועל כן, סכום זה חייב במע"מ.
למאמר המלא...
|
|
מטרתה של תקנה 2(6) לתקנות הדיווח במס הכנסה היא להצביע בפני רשויות המס על אותם מקרים, שבהם מסיבות שונות עלול בעל המניות להסוות הכנסה בצורה של הלוואה שניטלה. זאת, באמצעות סגירת יתרת החובה שלו בחברה לקראת סיומה של השנה, והגדלת יתרת החובה בחזרה בתחילת השנה העוקבת. כך, למשל, במקום להצהיר על משיכת דיבידנד בסכום מסוים ולהתחייב במס, בעל מניות עשוי לתת למהלך כסות של נטילת הלוואה מהחברה, אשר מוחזרת על ידו לקראת סוף השנה, כאשר בתחילת השנה הבאה נותנת החברה לבעל המניות "הלוואה" נוספת.
למאמר המלא...
|
|
|
|
דוגמא 25.1: מכירת דירה יחידה; מכירה לפני תקופת המעבר ואחריה; תושב חוץ
ביום 1.1.2012 רכש יחיד תושב ישראל 2 דירות מגורים מזכות לראשונה בחייו. ביום 31.12.13 מכר היחיד דירה ראשונה בפטור ממס מכוח סעיף 49ב(1) לחוק. ביום 1.1.2015 מכר היחיד את הדירה השניה.
למאמר המלא...
|
|
לא אחת, מזדמן לקבל בירושה או לרכוש זכות במקרקעין, אשר ניתן לבנות עליה דירות מגורים, אם בדרך של בניה עצמית[1], או בדרך של קומבינציה[2]. נתרכז בתכנון זה במתווה של בחירה אסטרטגית של עסקת קומבינציה ונבחן את היבטי המס המיוחדים מבחינת בעל הקרקע.
למאמר המלא...
|
|
|
|
מועד החיוב במע"מ מהווה מרכיב חשוב שלפיו נקבע עיתוי תשלום מס העסקאות. מועד החיוב במע"מ קשור אמנם ליום ביצוע העסקה, אולם יש לבדוק את קביעותיו המפורשות של המחוקק לענין זה. למשל, יום מסירת הממכר אם מדובר בעסקת מכר לפי סעיף 22(א) לחוק או יום מתן השירות אם מדובר בעסקת שירות[1], אולם קיימים גם חריגים ובעסקאות מסויימות נקבע מועד החיוב לפי יום קבלת התמורה או בדרך אחרת. הוראות החוק הנוגעות לענין הינן אלה הכלולות בפרק ו' לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976 (להלן - חוק מע"מ, או החוק).
למאמר המלא...
|
|
סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודה עוסק בנושא הקרוי "רצף זכויות פיצויים". הכוונה למי שכתוצאה מעבודה רצופה אצל מספר מעבידים מבקש שהתחשבנות המס לגבי קבלת פיצויים מהמעביד הראשון ממנו הוא פורש תיעשה בתום תקופת העבודה אצל המעביד השני, או השלישי, וכך הלאה. הכל, לפי בחירת העובד שפרש. הפיצויים המגיעים מהמעביד הראשון עוברים לקופת הפיצויים של המעביד השני וכך הלאה, עד למשיכת הכספים מקופת הפיצויים מהמעביד האחרון בתום תקופת רצף זכויות הפיצויים. כזכור, הדיווח לגבי ההכנסה אצל העובד השכיר היא בעת קבלת הכספים, דהיינו, דיווח לפי בסיס מזומן[1].
למאמר המלא...
|
|
מועד החיוב במס בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ, או החוק) נקבע בפרק ו' לחוק בסעיפים 22-29. סעיף 22 נוגע למועד החיוב במכר טובין וקובע שמועד החיוב במס יהיה עם מסירת הטובין. אפשר שעם מסירת הטובין טרם התקבלה התמורה, אולם מאחר שמועד החיוב כבר חל, יש להוציא חשבונית בתוך שבועיים בהתאם לסעיף 46(א) לחוק ולשלם את מס העסקאות בהתאם, אף אם טרם התקבלה התמורה. כלומר, יש קושי בתשלום מס עסקאות אצל העוסק המוכר באשראי
למאמר המלא...
|